טביעת הרגל התגלתה על ידי גיאולוג דרום אפריקאי בשם ד”ר דוד רוברטס. הוא עקב אחרי אינסטינקט, חיפש באזור ומצא שלוש טביעות רגל. שתיים מהן היו משומרות היטב והראו צורה ברורה של בוהן, כרית כף הרגל, קשת ועקב. הסלע שעליו נוצרו טביעת הרגל נותח, ומדענים הסכימו כי הוא בן 117,000 שנים, פלוס מינוס כמה אלפי שנים. זו אכן הייתה תגלית מרהיבה ונדירה, בין היתר מכיוון שעד לשנת 1995 התגלו רק 30 מאובנים של אבות קדמונים אנושיים מאותה תקופה כמו טביעת הרגל של חווה. גם הממצאים הקודמים נמצאו בעיקר בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה, אך אף אחד מהם לא כלל טביעת רגל.

בגלל גודלה של טביעת הרגל, המדענים מאמינים כי היא שייכת לאישה. מיקום טביעת הרגל מצביע על כך שהטביעה הושארה על גבי דיונת חול תלולה, ולאחר סופת גשמים. מאובן זה מיוחד כי בדרך כלל מאובנים נוצרים בעקבות מוות: עצמות שמתאבנות, גופות שמשתמרות. במקרה זה, טביעת הרגל נוצרה על ידי אישה שנשארה בחיים. לאן היא הלכה? ומדוע מדענים החליטו להעניק לה את השם חווה?

“טביעת הרגל של חווה” מתייחס לאותה אישה היפותטית שהמדענים מאמינים כי היא האם הקדמונית של הגזע האנושי כפי שאנו מכירים כיום. הם מאמינים כי אותה אישה חיה באפריקה, לפני 100,000 עד 300,000 שנים. אותה חווה האפריקאית נשאה דנ”א מיוחד, שניתן למדידה רק אצל נשים.

לצערנו, טביעות הרגל היו בסכנה זמן קצר לאחר מציאתן בעקבות התערבות אנושית ושחיקת קו החוף. עוברי אורח ניסו להכניס את כף רגלם לטביעת הרגל, ואבנים באזור רוססו בגרפיטי. לבסוף, לא הייתה ברירה אלא להזיז את טביעת הרגל, וכיום פיסת המורשת הזו נשמרת למען הדורות הבאים. טביעות הרגל המקוריות שמורות היום במוזיאון איזיקו שבקייפטאון(Iziko Museums’ South African National Museum). עם זאת, שחזור של טביעת הרגל עדיין שמור במרכז המבקרים של גילבק (Geelbek), בפארק הלאומי של החוף המערבי.

מוזר לחשוב שאנשים רבים, וביניהם מדענים, הלכו כך ליד טביעת הרגל של חווה בלי לשים אליה לב. כמה עוד מאובנים חשובים מפוזרים להם בדרום אפריקה, רק מחכים שימצאו אותם?