ההיסטוריה של נשק גרעיני בדרום אפריקה היא קצרה למדי. הפצצות נבנו במתקן פלינדבה, הנמצא ליד פרטוריה, אחת מערי הבירה של דרום אפריקה. ורק כדי להוסיף שמן למדורה, המילה פלינדבה באה מהביטוי ‘phelile indaba’ בשפת הזולו, שאומר "סוף הדיון" או "אנחנו לא מדברי על זה יותר".

עם זאת, דרום אפריקה סגרה את אתרי הניסויים הגרעיניים שלה, ומתקני העשרת האורניום סגרו את הדלתות גם כן. אחרי כמעט שני עשורים של שתיקה, דרום אפריקה סיימה את תוכנית הגרעין שלה ב1989. שש פצצות, ואחת שעדיין הייתה בתהליך בנייה, פורקו. תוכנית הגרעין שלדרום אפריקה בוטל בעקבות אירועים לחצים בין לאומיים, כמו סוף המלחמה הקרה ויציאת חיילים שהיו בעלי גיבוי סובייטי מאנגולה. אך לאקלים הפוליטי המקומי גם היה תפקיד. המפלגה הלאומית לא רצתה שהפצצות יגיעו לידיים של הקונגרס הלאומי האפריקאי (African National Congress, ANC).

רק ארבע מדינות בעולם מסרו או פרקו לחלוטין את נשקיהן בגרעיניים. שלוש ממדינות אלו – בלרוס, קזחסטן ואוקראינה – ירשו את נשקן הגרעיני מהאיחוד הסובייטי. הרביעית – דרום אפריקה – היא היחידה שפרקה את נשקה הגרעיני בהחלטת עצמה.

החלטה זו הפכה את דרום אפריקה למדינה מובילה באי-הפצה גרעינית. במאי 1993, נחתמה האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ונשק להשמדה המונית (the Non-Proliferation of Weapons of Mass Destruction Act). במהלך זה, דרום אפריקה התחייבה שלא לפתח יותר נשק גרעיני.

אירועים חשובים אחרים בהיסטוריה הגרעינית של דרום אפריקה התחוללו בשנת 1996, כשדרום אפריקה ועוד 42 מדינות אפריקאיות חתמו יחדיו על African-Nuclear-Weapon-Free-Zone Treaty, המכריזה על אזורים אלו כאזורים אפריקאים נקיים מנשק גרעיני. בשנה זו דרום אפריקה הכריזה על פרוק נשקה הגרעיני במועצת האו"ם בג'נבה. מאוחר יותר מאותה שנה, דרום אפריקה חתמה על הסכם לאיסור והחרמה של ניסויים גרעיניים.

לא משנה כיצד תסתכלו על זה, ההחלטה לוותר על נשק גרעיני הפכה את דרום אפריקה בפרט ואפריקה ככלל לבטוחות יותר.