בסוף שנות השישים אור הזרקורים היה מופנה לדרום אפריקה כשהניתוח הראשון להשתלת לב התרחש בעולם. הטרגדיה של משפחה אחת הייתה המפתח לחיים של אדם אחר, גם אם זה היה לזמן קצר.
בצעדים לקראת צעד מהפכני, ההליך בוצע בבית החולים חרוט שור שבקייפטאון על ידי המנתח הדרום אפריקני, כריסטיאן נאת’לינג ברנרד. טרם השתלת הלב האנושית הראשונה לאדם, הפעולה הדומה הקרובה ביותר שמנתחים הגיעו אליה עד אז הייתה בשנת 1958, אך בניתוח זה המטופל היה כלב. הניתוח להשתלת הלב באדם, שהתקיים ב -3 בדצמבר 1967, שינה את מסלול ניתוחי הלב לנצח. זה היה אייקוני. באותה תקופה, ניתוחי לב היו חדשים יחסית ובוצעו רק במשך כעשור. הניתוח הזה הציב את אפריקה בכלל ואת דרום אפריקה בפרט, בחזית החדשנות הרפואית.
הדרך להשתלת לב ראשונה בעולם התחילה בבופור-ווס (Beaufort-Wes), עיר הולדתו של הדוקטור כריסטיאן ברנרד. הוא למד רפואה באוניברסיטת קייפטאון. מותו של תינוק שזה עתה נולד עם מום לבבי היה זה שהוביל את התעניינותו לקרדיולוגיה. ניתוחי לב העסיקו את מחשבותיו וניתנה לו ההזדמנות לעבוד במיניאפוליס תחת פרופסור ווגנשטיין, מורה לניתוחים ניסיוניים. ברנארד סיים התמחות כירורגית וחזר לדרום אפריקה בשנת 1958 עם מכונת לב-ריאה כמתנה מווגנשטיין. מכונה זו סימנה את תחילת מחלקת הלב הראשונה, תחילת צוות השתלת הלב.
ללואי וושקנסקי, בן 53 שסבל מאי ספיקת לב חמורה, היה זמן קצר לחיות והוא היה מוכן לקחת את הסיכון. הוא המתין ללב, וקיבל אותו כאשר אישה צעירה, דניס דרוואל, ספגה נזק מוחי קשה מתאונת דרכים. אביה הסכים לתרום את איבריה והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
בזכות המיומנות והתמיכה של צוות רפואי גדול, יצאה לפועל השתלת הלב הראשונה באדם. הליך הניתוח נמשך 9 שעות. בעקבות ההליך, קיבל וושקנסקי תרופה לדיכוי מערכת החיסון שלו. לרוע המזל, תרופות אלו גם הפכו אותו לרגיש ופגיע יותר למחלות. לאחר ההשתלה, לבו תפקד כרגיל במשך 18 יום, אך בצער רב נפטר וושקנסקי מדלקת ריאות שתקפה את שתי ריאותיו.